זוויות מתאימות
נמצאות באותו צד של הישר החותך ובאותו מיקום יחסי ליד כל אחד משני הישרים (למשל שתיהן מעל הישרים או שתיהן מתחתיהם).
- ארבעה זוגות בכל איור.
- בישרים מקבילים – שוות זו לזו.
כאשר ישר חותך שני ישרים מקבילים נוצרות שמונה זוויות בעלות יחסים קבועים. הכרת היחסים האלה היא בסיס לכל הוכחה בגיאומטריה.
הכלל המרכזי
אם הישרים מקבילים, כל זוג זוויות מתאימות (וכן כל זוג מתחלפות) שוות זו לזו. ובכיוון ההפוך: אם זוג זוויות מתאימות או מתחלפות שוות – הישרים מקבילים.
נתונים שני ישרים a ו-b, וישר נוסף t (נקרא ישר חותך) שחותך את שניהם. נוצרות בסך הכול שמונה זוויות – ארבע בכל נקודת חיתוך – שנהוג למספרן 1 עד 8. שמונה הזוויות מתחלקות לארבע קבוצות לפי המיקום היחסי שלהן.
נמצאות באותו צד של הישר החותך ובאותו מיקום יחסי ליד כל אחד משני הישרים (למשל שתיהן מעל הישרים או שתיהן מתחתיהם).
נמצאות בצדדים מנוגדים של הישר החותך. מתחלקות לפנימיות (בין הישרים) וחיצוניות (מחוצה להם).
שתי זוויות פנימיות באותו צד של הישר החותך.
נוצרות בכל נקודת חיתוך מצד נגדי של אותה נקודה. תמיד שוות – ללא תלות במקבילים.
משפט: אם שני ישרים מקבילים נחתכים על-ידי ישר שלישי, אזי כל זוג זוויות מתאימות שוות זו לזו, כל זוג זוויות מתחלפות שוות זו לזו, וכל זוג זוויות חד-צדדיות פנימיות סכומן 180°.
היפוך המשפט: אם שני ישרים נחתכים על-ידי ישר שלישי, ומתקיים אחד מהתנאים הבאים – אזי הישרים מקבילים:
הישרים a ו-b מקבילים, וישר t חותך אותם. נתון ∠1 = 70°. חשבו את ∠2 המתאימה לה ואת ∠3 המתחלפת הפנימית שלה.
נתון: ישר t חותך את הישרים a ו-b. הזווית בין t ל-a בצד ימין מעל = 110°, ובין t ל-b בצד ימין מעל = 110°. הוכיחו ש-a ∥ b.
ישרים a ∥ b, וישר חותך יוצר זווית פנימית של 115°. מהי הזווית החד-צדדית לה?
נתון ∠1 = 50° (זווית בין a ל-t). מצאו את כל יתר הזוויות באיור כאשר a ∥ b.
שאלו את עצמכם: "האם הזוויות באותו צד של הישר החותך?" אם כן – מתאימות. אם בצדדים מנוגדים – מתחלפות. ולגבי מתחלפות, "פנימיות" אם הן בין שני המקבילים, ו"חיצוניות" אם הן מחוץ להם.
לא. בלי הקבלה הזוויות עשויות להיות כל ערך. המשפט "מתאימות שוות" ו"מתחלפות שוות" מותנה בכך שהישרים מקבילים. ההיפך גם נכון – אם הזוויות שוות, אפשר להסיק שהישרים מקבילים.
זה אחד מהכלים הבסיסיים. בהרבה הוכחות (משולשים, מרובעים, טרפזים) מנצלים את העובדה שצלעות מקבילות יוצרות זוויות מתאימות/מתחלפות שוות כדי להעביר מידע מקטע אחד לקטע אחר.
משפט תאלס נסמך על אותו עקרון: ישרים מקבילים החותכים שני ישרים יוצרים יחסים שווים בין הקטעים. הזוויות המתאימות הן הצעד הראשון להוכחת היחסים האלה.